אימונים פונקציונליים

קורונה, המגפה שגרמה לי לחזור לאהוב ריצה

ריצה הפכה להיות הדרך שלנו לשמור על חיבור לעולם, אם פעם היינו יוצאים לריצה בשביל להתנתק מהכל עכשיו המצב קצת השתנה. ריצה הפכה להיות הדרך שלנו לשמור על חיבור לעולם, אם פעם היינו יוצאים לריצה בשביל להתנתק מהכל הפעם זה דווקא ההפך ודווקא מפתיע שזה מגיע דווקא מפעולה שאינה בהכרח דורשת ממך אינטרקציה חברתית ובאופן מרתק דווקא בתקופה הזו גורמת לנו להרגיש, לפחות לי חלק מהכל.
05 אפריל 2020

ריצה, פעולה כה טבעית שרבים מאיתנו כל כך מתקשים או התקשנו להתחבר אליה.
אם להיות כנה זה כבר כמה שנים שאני וריצה כבר לא מתחברים.
תמיד היה לי קשה להתחבר לפעולה הזו אבל במהלך השנים למדתי לאהוב את זה, ובכן לפחות עד הצבא.
לאחר שהשתחררתי נהיה לי אנטי לריצות משהו במוח שלי עשה 180 מעלות והחליט שהוא לא מעוניין במערכת היחסים הזו.
מה עוד שלאנשים שמרבים במחשבות כמוני ריצה היא ממש "גיהנום"  אתה נבלע במחשבות שלך שלא כמו בחדר הכושר שם המחשבות מתרוקנות.איך לשפר בר אור

ואז הגיע קורונה ושינתה הכל

כמו שכולנו יודעים בתקופה האחרונה פקדה אותנו מגיפת הקורונה או בשמה המדעי, CO-VID19.
דבר שהוביל לכך שעלינו להימנע ממגע מיותר ויציאה ממקום מגורינו מלבד לדברים חיוניים וביניהם ספורט.
שלא תטעו אימונים בבית זה נהדר מנחם ואפילו מאתגר אך זה עדין משאיר אותנו בבית.
אזורים המוניים כמו חדרי כושר ומתקנים בפארק הינם אסורים ולא ניתן להיכנס אליהם, מה זה משאיר לנו?
נשארנו עם הריצה בתור האפשרות היחידה שלא גורמת לנו להרגיש רע שיצאנו מהבית ונותן לנו קצת אוויר לנשימה.

בתקופה האחרונה, ריצה הפכה להיות גם משהו מעבר.
ריצה הפכה להיות הדרך שלנו לשמור על חיבור לעולם.
אם פעם היינו יוצאים לריצה בשביל להתנתק מהכל, הפעם זה דווקא ההפך.
דווקא מפתיע שזה מגיע דווקא מפעולה שאינה בהכרח דורשת ממך אינטראקציה חברתית ובאופן מרתק דווקא בתקופה הזו גורמת לנו להרגיש, לפחות לי חלק מהכל.

מקומות לריצה

מתאהב בך מחדש

אז אתם בטח תוהים מה גרם לי להתאהב בריצה מחדש ולמה זהו זמן טוב להתחיל ולנסות לתת עוד סיכוי למערכת היחסים הזו.
דבר ראשון עם כל הזמן  שאנו נמצאים בבית בתקופה האחרונה זו אחלה דרך לצאת לנשום קצת ולשנות את הנוף, בנוסף עכשיו יותר מתמיד זו הדרך לברוח מהמחשבות.
לפני בערך שבועיים הפסקתי לשנוא לרוץ ושוב פעם חזרה לי החיבה לכך.
אם פעם זו הרגישה כמו מטלה, עכשיו זה מרגיש כמו פתח לנשימה.
אנחנו יוצאים החוצה רואים אנשים, בין אם זה לסופר בין אם זה הליכה או ריצה בשכונה או סתם עובדים חיונים כאלו ואחרים אשר נוסעים ברכב.
זה נותן הרגשה שהעולם עוד עובד ולא הכל עצר לחלוטין וזה גורם לך להרגיש חלק מהחברה.

ריצה או הליכה

רצים אל האושר

בתקופה הזו של הסגר והתבודדות מהחברה אנו מעריכים פתאום הרבה יותר כל הזדמנות לאינטרקציה.
אנו מדליקים את הזום, האוס פארטי או פייס טיים לישיבות חבריות בוידאו, ימי הולדת וארוחות משפחתיות.
לפתע בתקופה הזו אנשים החלו לפתח שיחות סרק להתעניינות בשלומו של האחר גם אם זה סתם אדם זר.
כאשר אנו רצים, גם אם זה סתם לראות רצים נוספים, מישהו שמוציא את הכלב או שסוחב קניות נותן תחושה שגם אם המצב לא מזהיר כרגע, דברים יחזרו למצב הרגיל שלהם בסופו של דבר.
יותר מזה,  אנשים מחפשים אינטרקציה.

רוצים לקבל את onebody למייל? הרשמו לניוזלטר שלנו

אם פעם היינו יוצאים לרוץ ולא יוצרים אף קשר עין או תקשורת שהיא חוץ מ"סליחה" או "אפשר לעבור" פתאום כולם צמאים לזה.
אנשים מסמנים לשלום, יוצרים קשר עין, מחייכים מהנהנים עם הראש.
אז אולי זה כי כולנו באמת שמחים לצאת לנשום קצת אוויר או אולי פתאום לכולנו יש הסיח דעת משותף.
בעוד שיש לנו המון דברים להיות מודאגים מהם, חשוב לזכור שלפחות כולנו רצים לאותו כיוון.

אודות הכותב
כי למה לשדרג את הטלפון שלנו באלפי שקלים אם אפשר לשדרג את גופנו בחינם?