מלח – אויב או חבר? ההסבר המלא

למלח או בשמו המדעי סודיום (Sodium) יצא שם רע, אבל תתפלאו לגלות שבלי מלח הגוף לא יכול לשרוד ועם יותר מידי מלח המצב גם לא מזהיר פנים.

מלח, טוב או רע?

מה תפקידו של המלח?
קודם כל טעים רצח, אבל בתכלס? מאפשר העברת אותות עצביים סביב הגוף.
מווסת את המטענים החשמליים הנעים פנימה והחוצה מהתאים בגוף, ללא מלח אין וויסות ומערכות כמו לחץ דם יכולות להשתבש.

אם נאכל יותר מדי מלח?

המלח סופח נוזלים שמעת? המים הנוספים המאוחסנים בגופנו מעלים את לחץ הדם.
ככל שתאכלו יותר מלח המראה ה"נוזלי" שלנו יגדל, לחץ הדם יעלה ואיתו גדל הלחץ על הלב, העורקים, הכליות והמוח, מה שעלול להביא להתקפי לב, שבץ.

[contact-form-7 id="8697" title="Newsletter"]

מה עם קצת מתוק כדי לאזן את המלוח?

אז זהו שזה לא הפתרון, פשוט לשתות המון מים והמלח יצא איתם בשתן מכיוון שכפי שציינתי מלח סופח נוזלים והוא ייצמד למים והמים אליו ודרך מערכת השתן הוא יצא.

[q_related_posts posts=""]

קצת המלצות לעשות לכם טוב על הלב

1. הכמות המלח המומלצת למבוגרים

   ההמלצה למבוגרים היא לצרוך כ-1500 מ"ג נתרן ליממה ומקסימום עד 2000-2400 מ"ג, שהם ככפית אחת של מלח ליום.
   מרבית המבוגרים בעולם המערבי צורכים לפחות פי 1.5 מהכמות המומלצת.

2. הכמות המומלצת לילדים

   ההמלצות לילדים אף מחמירות יותר: עד 1500 מ"ג ליממה עד גיל 3 (כ- 2/3 כפית מלח)  1900 מ"ג עד גיל 8, ועד 2200 מ"ג בגילאים 9-13.
   

3. חשוב לזכור

   שיש מלח גם באוכל שלנו, לא תמיד צריך להוסיף מלח משום שלחלק מהמאכלים שיש להם כבר את הטעם המלוח או המריר.
   מומלץ מאוד להוסיף מעט מאוד מלח לפני הבישול ואם יש צורך להוסיף אז להוסיף לאחר מכן, כך באמת תרגישו את המליחות ולא יהיה צורך להוסיף יתר על המידה.

4. הנה הסיבה שתמיד אחרי חטיף אנחנו ממש צמאים

   חטיפים עשירים במלח גם בחטיפים המתוקים יש נתרן.
   הסיבה שאנחנו מרגישים צמאים לאחר אכילת חטיפים (פופקורן בקולנוע למשל) היא בגלל שהמלח סופח אליו את המים בגוף וגדל הצורך לשתות.
   בדרך כלל נרצה גם משהו מתוק בגלל הטעם המלוח, הדבר מגביר את הסיכון להשמנה והרגלים רעים.
   דאגו לשתות המון מים אם אתם מתפנקים על חטיף.

 

View this post on Instagram

 

A post shared by וואן בודי – אתר הכושר של ישראל (@onebody.co.il) on Sep 23, 2019 at 1:32am PDT

4 טיפים והמלצות משירותי בריאות כללית.

1. מומלץ לקרוא את תוויות המזון ולבדוק את כמות הנתרן.
   מזון דל בנתרן לא מכיל יותר מ־100 מ"ג נתרן ב־100 גרם מזון. תכולה של 500 מ"ג נתרן נחשבת לגבוהה.
   העדיפו מזונות בעלי תכולת נתרן נמוכה ככל האפשר.
2. יצרני המזון מוסיפים את המלח לשיפור הטעם, לשימור טוב יותר של המוצר וכאמצעי להוצאת נוזלים.
   חשוב לבדוק ברשימת הרכיבים אם מופיע מלח, סודיום, מונוסודיום גלוטמט.
3. העדיפו תבלינים שלא מכילים נתרן כמו:
   פפריקה חריפה ומתוקה, פלפל שחור ולבן, קינמון, ציפורן, חומץ, לימון, זנגוויל, קימל, זעתר, שומשום, עלי שמיר, עלי מנטה ועלי דפנה ועוד.
4. זכרו כי עצם הוספת המלח גורמת לרעב ולצימאון מוגבר – מה שמגביר את הצריכה ומוביל בסופו של דבר גם להשמנה. ​

[contact-form-7 id="8697" title="Newsletter"]

מה אני לוקח מכאן?

אכילה מוגברת של מלח יכולה לעשות לנו רע אבל גם בלי מלח לא נשרוד, חשוב למצוא את האיזון שלנו.
השתמשו בטיפים שלמעלה כדי לעשות "ניסוי" ואולי תרגישו את ההבדל.
בסופו של דבר חשוב להכיר את גופנו, תדאג תמיד לבחון אותו ולדעת מה מתאים לכם מכל בחינה, במיוחד כשזה מגיע לתזונה שלכם.

יש לכם שאלות נוספות? כתבו לנו עכשיו כאן בתגובות בתחתית הכתבה.