כל מה שצריך לדעת על שתיית מים

באילו מקרים מומלץ להיזהר ממי הברז בישראל? מהי הכמות המומלצת לשתייה והאם קיימות סכנות בשתיית מים?
water_drinking_tap
פורסם: 24/08/18 זמן קריאה: 4 דק’

שתיית המים בישראל, למה כמה ואיך?

תשאלו כל ילד בגיל יסודי מה בריא יותר- מים או כל משקה אחר? סביר להניח שהוא מיד ישרוק לכם סיסמא שגורה בחסות שיעורי התזונה בבית הספר, כזו שמפארת את חשיבות שתיית המים כמובן וכל זאת למרות העובדה שהמשקה המוגז האהוב עליו, ככול הנראה ענבים או משקה קולה שמכיל פחמן דו חמצני, חומצה זרחתית ורכיבים נוספים שמזכירים יותר את הניסויים בכימיה בכיתה ז’.

זו לא עוד הטפה על כמות הסוכר המופרזת שרובינו צורכים, למרות שאין ויכוח על הנזק הבריאותי, בקטע זה נתמקד דווקא בשתייה המומלצת – H20, הנוזל הפלאי שמכסה כ- 2/3 מפני השטח של כדור הארץ ומאפשר לנו את החיים על פניו, המים.

איכות מי השתייה בישראל

המים הם מוצר צריכה בסיסי והכרחי לקיומנו, כולנו צרכני מים במידה כזו או אחרת וראוי שנדע מה אנו מכניסים לגוף שלנו. ראשית ניישב מחלוקות עתיקות בדבר איכות מי השתייה בישראל. שנים שרבים מאתנו נמנעו משתיית מי ברז מחשש שמא הם באיכות ירודה ועל כן עלולים להסב נזק לגופינו. מזהמים שונים כמו חומרי פסולת כימית ממפעלים, מיקרובים כגון חיידקים, נגיפים או טפילים ומחלות כגון טיפוס, דיזנטריה וכולרה בעלי פוטנציאל לגרימת נזק של ממש. האם מזהמים אלו יכולים להימצא במי הברז במדינת ישראל?

להלן צפירת ההרגעה הראשונה – בניגוד למדינות עולם שלישי בהם סביר לאתר מזהמים במי השתייה, במדינת ישראל יש חוקים ותקנות בנושא, תקני איכות מי השתייה בארץ זהים ברובם לתקנים המחמירים של האיחוד האירופי ושל ה-  EPA – Environmental Protection Agency מתוך רצון לעמוד בחזית אחת עם המדינות המפותחות בעולם. אם כן ע”פ משרד הבריאות, מי השתייה בישראל מותרים ואף מומלצים לשתייה.

מקרים בהם כן מומלץ להיזהר:

משרד הבריאות מכיל חוקים ותקנות על מי השתייה בישראל, עם זאת מבחינה פרקטית לא ניתן להגיע לכל בית בישראל על מנת לבצע בדיקת איכות. בבניינים ישנים בהם הצנרות ישנות עלולה להימצא עופרת, כאשר החשש הוא מזליגת המתכת הרעילה לתוך מי השתייה אשר תוביל לזיהומם. העופרת מצטברת בגוף והינה בעלת השפעות בריאותיות קשות, בניהן השפעה על הקוגניציה (מנת משכל, זיכרון וכו’) ,מחלות לב וכלי דם, פגיעה בתפקוד הכליות, עליה בלחץ דם ופגיעה בפוריות. במידה וקיים חשש-אל חשש, החוק מאפשר להזמין דרך תאגיד המים בדיקת מתכות כבדות בעלות של מאות שקלים בודדים, בדיקה זו מומלצת לביצוע במידה וקיים ספק בנוגע לאיכות המים בביתכם.

כמה מים מומלץ לך לצרוך?

על פי הנחיית משרד הבריאות הישראלי, הכמות המומלצת לשתייה במהלך היום היא כ- 8 כוסות מים למבוגר (בין 2-3 ליטר מים ביום).
מאכלים המבוססים על מים, כמו מרקים וכן שתיה המבוססת על מים, כמו תה, יכולים להיכלל כחלק מצריכת המים היומית. נתון זה אינו מוחלט מאחר והוא תלוי בתנאים ומצבים שונים ומשתנים כמו מזג האוויר ורמת הפעילות הגופנית, כך שבחום כבד או במאמץ גופני גבוה, בהם מים מתנדפים מגופינו כזעה, מומלץ להגדיל את כמות המים הנצרכת. כמו כן, הערכים לשתייה שמונחים ע”י ה-  DRI(Dietary Reference Intakes) הם כ- 3 ליטר ביום עבור גבר וכ- 2.2 ליטר ביום עבור אישה.

אם כן, אנו בוואן בודי – אתר הכושר של ישראל מספקים לך את המידע הטוב והמקצועי ביותר ועליכם מוטלת הבחירה כמה לשתות, איך בכל זאת נדע האם שתינו מספיק במהלך היום? פשוט נסתכל על צבע השתן, השאיפה היא לצבע שקוף ככל הניתן בעוד שצבע צהוב מהווה עבורנו סמן כי עלינו להגביר את צריכת המים.

הסכנות בשתיית מים:

האמנם?! האם מים, חיוניים ככל שיהיו, יכולים גם לגרום נזק ממשי לגופינו?
התשובה טמונה במינונים. גם במים כמו בכל מוצר צריכה אחר מומלץ לא להפריז, לכל מזון סיבותיו שלו ובמים הסיבה היא הרעלה! כן, כן קראתם טוב הרעלה של ממש הנגרמת משתיית מים בכמויות גבוהות עד שנוצרת הפרעה במאזן האלקטרוליטים בדם, כלומר ריכוז המלחים בדם יורד ובמקביל נוכחות גבוהה של מים בדם עלולה להיכנס לתאים ביתר ולגרום לנזקים חמורים. האם זה אומר שיש לחשוב פעמיים לפני ששותים כוס מים? ממש לא! התופעה הזו עלולה להיגרם בעקבות שתייה מרובה מאוד של מים, 3 ליטר ויותר תוך זמן קצר. שתייה בצורה קיצונית שכזו שכיחה בקרב טירונים במסגרת תחרותית בסגנון של “מי ששותה יותר- מנצח” כנראה שלא סיפרו להם שהפרס הראשון יכול להיות ביקור בבית חולים, ולא- זה לא שווה את הגימלים, נכון?

תנהגו באחריות ושתו מים, רק מים!

אודות הכותב
בחורה פרפקציוניסטית, מה שלא נעשה בשלמות לא נעשה, אתם יודעים למי מראים חצי עבודה? בעלת B.SC במדעי התזונה, האוניברסיטה העברית
עוד כתבות שיעניינו אותך