מוטיבציה

קצינת הכושר הבכירה בצה"ל מספרת על ההכנות של הלוחמים והקושי שקיים במערכת

היא עדיין לא חגגה 30, כבר הספיקה להביא לעולם ילד מתוק בן שנתיים וילדה מהממת בת חודש, אתלטית מקצועית וקצינת הכושר הקרבי של חטיבת הנחל. ראיון עם הילה חשאי, הקצינה הבכירה מספרת לנו על תהליך ההכשרה של הלוחמים לקראת מצבי מלחמה ועל האתגר להיות קצינה בעולם כל כך גברי
13/10/19 זמן קריאה: 8 דק’

מה לא נאמר על הילה חשאי: ספורטאית, אמא צעירה (עדיין לא בת 30) עם ילד בן שנתיים וילדה בת חודש, אתלטית מקצועית, כדורסל, צלילה, גלישה, מדריכת אימון גופני..

את בנאדם או מכונה?
מכונת מלחמה

איפה התחיל כל הטירוף הזה של הספורט בחיים שלך?
הגיעו אלינו לבית ספר יסודי כשהייתי תלמידה צעירה מאמנים לבחון כישרונות ודירגו אותי ראשונה ביכולות.

ויתרת על דברים שאהבת כל כך כדי להתגייס להיות מדריכה גופנית בצה"ל, מה עומד מאחורי זה?
זה יכול להישמע מעט בנאלי אבל באמת יש פה איזושהי מטרה נעלה שהיא יותר גדולה מהמטרות האישיות שלי כהילה.
זה המגע היום יומי עם החיילים, זה להיות הכי טוב במה שאתה עושה ולהכשיר לכך גם את הדור הצעיר יותר של המפקדים והמפקדות ואת החיילים שלי כדי להכין אותם למלחמה הבאה אם תהיה.

כשיש לי רגעים מלאי קושי ובלבול אני תמיד שמה את המטרה שקוראים לה 'צבא ההגנה לישראל' ומבינה שהיא יותר גדולה וחשובה מכל דבר אחר, בין אם זה הקריירה האתלטית הפוטנציאלית שהייתה יכולה להיות לי אם הייתי בוחרת להמשיך בדרך שהייתה לי בגיל 18, אך בחרתי שיותר חשוב לי להתגייס ולהשפיע על החיילים בצה"ל, להכשיר אותם להיות הטובים ביותר.

הילה חשאי קצינת כושר

מה בעלך עושה בחיים?
בעלי נמצא במשטרת ישראל, בתפקיד מחייב וקשה לא פחות.

איך בעלך מצליח לחיות עם הויתור הגדול של אישה ואימא בבית לטובת הספורט והצבא?
הוא בעיקר מאוד מבין אותי ותומך בי, בגלל שבעלי נמצא בתפקיד דומה, תפקיד מחייב במשטרה, עם שעות לא שעות ואנחנו שנינו בתפקידים מחייבים.

אורי מפרגן לי מאוד ואומר לי תמיד שאני טובה במה שאני עושה ושאני צריכה להמשיך לעשות את זה על הצד הטוב ביותר.
אנחנו לומדים להסתדר, להתגמש אחד בשביל השנייה וההפך כשצריך, בנוסף לכל זה יש לנו גם את המשפחות שלנו, ההורים והאחים שמאוד נרתמים ועוזרים לנו עם הילדים כשצריך, כל זה לא היה מצליח אחרת.

אחרי כל המאמץ והקושי שיש בכושר והספורט, מה את מרגישה שאת מרוויחה?
אנשים ותקשורת, בכל יום אני פוגשת כל כך הרבה אנשים, קשרים שלא היו נוצרים מעולם אם לא הייתי עושה את מה שאני עושה היום בצבא. התקשורת עם האנשים יוצרת רווח של חברות וקשרים.

בנוסף לזה יש את הרווח המטורף שהוא עצמאות והספק. ההרגשה היא בצבא שמספיקים כל כך הרבה, כל יום זה יום מלא של עבודה והעשייה היא עצומה. כשיצאתי במהלך הצבא לעשות תואר בחינוך גופני והוראה סיימתי אותו תוך פחות משנתיים כשחברים שלי שעשו את אותו התואר סיימו אותו בארבע שנים, הצבא נותן לי כוחות ויכולת להספיק המון דברים בזמן קצר, הרגשה של הכל קטן עליי.

את קצינת כושר בחטיבת חי"ר שהוא כל כך גברי, את אישה בעולם של גברים, איך זה מרגיש?
אני בעיקר מרגישה שאני תפסתי את מקומי, אני יכולה להגיד לך שכל קציני המטה אצלנו הם ללא ספק גברים, והעולם הזה הוא אכן ברובו גברי אבל נשים בצבא הן מאוד חזקות, וכך גם אני, המילה והקול שלי נשמעים בצורה ברורה בפני המפקדים שלי ובפני הפקודים שלי.

אני יכולה לבוא בפעם הראשונה לאמן קבוצה של חיילים גברים והם בדקות הראשונות ירימו גבה של "מה? עכשיו בחורה תבוא ותאמן אותי לרוץ?" ואני יכולה לומר לך שבסוף האימון הם מתים לא לפגוש אותי שוב כי הם יודעים שאצלי הם יקרעו את התחת ויתאמנו כמו שלא יצא להם להתאמן בעבר.

איזה קצינה את, קשוחה או חברה?
אני יודעת להיות האוזן הקשבת כשצריך, אני לא מאמינה בדיסטנס ולשחק אותה 'פוקר פייס', אני יכולה לבוא ולהיות החברה, האוזן הקשבת ולפעמים אפילו הפסיכולוגית של החיילים אבל הם יודעים, כולם יודעים, שכשיש זמני עבודה ואימון אנחנו הכי קשוחים שיש, הם יודעים שהמשימה תתבצע על הצד הטוב ביותר ואוי ואבוי אם לא.
ככה שאפשר להגיד שהם אוהבים אותי על החברה שאני אבל שונאים אותי על החיים הקשים שאני עושה להם באימונים.

כל מי שעושה כושר הוא חלק מצוות, תקראי לזה קהילה, ממש כמו הגולשים שלנו ב'וואן בודי', את מרגישה את זה גם על החיילים שלך שאת מעבירה להם שיעורי כושר?
לגמרי, עולם הספורט והכושר הוא מעודד עבודת צוות, כשעושים כושר ביחד נוצר חיבור סביב הדבר הזה.
מנגד העולם הזה הוא גם מאוד תחרותי וכל אחד רוצה להיות הטוב ביותר אך כאשר ישנה מטרה מסוימת, למשל כמו האימונים שאנחנו עושים עכשיו לקראת אליפות צה"ל בכושר, אפשר לראות את הקהילה הזאת וגאוות היחידה שיש לכל אחד ואחד מהלוחמים, הם מתאמנים ביחד ויודעים שלא משנה אם כרגע הם מתאמנים בנפרד בקבוצות קטנות של 10 אנשים, הם יודעים שהם חלק מחטיבה אחת ענקית, הם חלק מקהילה.

את מרגישה שהגשמת את החלום שלך?
אני לא יודעת לומר לך אם הגשמת את החלום שלי, זה לא באמת היה חלום חיי.

אני מאוד גאה בעצמי כל תקופה מחדש, אני מסתכלת כמה שנים אחורה ולחלוטין רואה שהגשמתי את 'החלום שלי' ואת המטרות שהיו לי לפני כמה שנים, אם זה נקרא להגשים את החלום שלי אז כן, כל פעם מחדש.

איפה את רואה את עצמך בעוד 10 שנים?
וואו, זאת חתיכת שאלה. תשמע, זה משתנה, היו לי תקופות שלא חשבתי שאני אשאר במסגרת הצבאית ויש לי תקופות שאני מפנטזת על התפקידים הבאים.
כרגע מה שאני רוצה הוא בעוד 10 שנים להיות מפקדת בה"ד 8, בוינגייט, אני גם אהיה בגיל המתאים לתפקיד הזה.

מנגד אני גם יכולה לראות את עצמי בעלת עסק שקשור לכושר ולספורט. תתקשר אלי בעוד כמה חודשים והתשובה יכולה להשתנות.

השיר האהוב עליך באימון?
חוק מספר 1 אצלי באימונים – אין אוזניות אין שירים. אני מאוד אוהבת לרוץ ולשמוע לכל מה שמתרחש מסביב, לשמוע את הנשימות שלי, את הטבע, להקשיב לרעש הציפורים ולהיות קשובה לכל מה שקורה מסביב, זה ממקד אותי.
ככה גם באימונים שלי עם החיילים שלי, הם יודעים שאני מאוד אוהבת לדבר איתם, ביחוד בריצה, אז בריצות מדברים, שרים, ממריצים אחד את השנייה ומקשיבים לסביבה, לאנשים ולטבע.

אודות הכותב
וואן בודי - אתר הכושר של ישראל: יוצרים לישראלים בית חם ומקצועי לכל תחום הכושר, תזונה נכונה ואורח חיים בריא על ידי תוכן איכותי, מקצועי, צעיר ומעניין.