ONEBODY.CO.IL
מיחידת האופנועים של המשטרה הצבאית ועד לאליפות הארץ בהרמת משקולות, הסיפור המדהים של עיטם ורד יוסף
היא רק בת 19, מצטיינת קורס שיטור, קמה כל בוקר בחמש בבוקר לסיור צבאי על האופנוע שלה ובין לבין מרימה משקולות ועושה דד-ליפט במשקלים מדהימים! הכירו את עיטם ורד
מגיל קטן זיהו בה פוטנציאל ספורטיבי, והיא התאמנה בכמה ענפי ספורט ואף זכתה לפני חודשיים בתואר אלופת הארץ בהרמת משקולות.
במיון הקדם צבאי שובצה בתפקיד רוכבת אופנוע ביחידה המרכזית לפיקוח תעבורה.
עיטם לא הביעה רצון בשיבוץ לתפקיד, סירבה בבקו"ם במשך שבוע, עד שהסכימה להגיע לקורס השיטור בבהייד 13, בו סיימה כמצטיינת.
שמענו שאת מכורה לספורט והרמת משקולות, מתי התחיל סיפור האהבה הזה?
"התחלתי בהתעמלות אמנותית מגיל 6 והייתי שם 8 שנים עד שעברתי לאקרובטיקה.
משם עברתי לאתלטיקה הייתי אלופת ישראל לילדים להטלת כידון.
תוך כדי האימונים להטלת כידון ובכדי להשתפר הייתי מרימה משקולות, שם גילו אצלי את הפוטנציאל בתחום ועברתי לעסוק בזה. היום אני אלופת הארץ במשקל שלי בהרמת משקולות."
איך נראית שגרת היומיום שלך?
"אני קמה ב5 וחצי בבוקר יוצאת לסיור בוקר על אופנוע או בניידת עד 14, מגיעה לבסיס, אוכלת ואני ישר משם נוסעת על האופנוע שלי לאימון בהרצליה מהבסיס בנתניה.
האימון בערך 2-3 שעות, חוזרת אוכלת בבסיס עם החברים ומשם ישר למיטה לעוד יום קשה ומספק."
"חבר שלי לא כל כך אוהב את הרמת המשקולות שלי"
היית רוצה להתאמן עם משקולות בבית? לקניית משקולות במחירים הזולים ביותר לחץ כאן>>
יוצא לך להתחרות ברמה עולמיות?
"הייתי בהמון תחרויות והצלחתי להגיע לתוצאות יפות מאוד. שנה הבאה אני מתכננת לייצג את ישראל באליפות אירופה, וזו תהיה התחרות הרשמית הראשונה שלי בתחום."
עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:
על מה היית צריכה לוותר בילדות שלך כדי להצליח?
"המון! הילדות לא פשוטה לילד שרוצה להתעסק בספורט תחרותי.
ישר אחרי ביה"ס היה מחכה לי מונית בחוץ שמסיעה אותי ישר אימונים עד שעות מאוחרות בערב.
כשילדים אחרים נפגשים בשעות אחר הצהריים והולכים לאכול גלידה אני הייתי עם המאמן שלי באולם, ולא רק את זה היה עלי להקריב, גם זמן עם המשפחה.
כל שבת הייתה לי תחרות אז אין שבתות משפחתיות.
אבל הכל לטובה, אני חושבת שכדאי להצליח צריך לוותר על דברים ואני ויתרתי על המון ואני לא מתחרטת על כלום."
מה היה הכישלון שלמדת מימנו הכי הרבה?
"בהתעמלות אמנותית חוויתי מפלה, הרגשתי שאני פחות טובה מהשאר והחלטתי לשחרר,
אני טובה אבל לא מספיק והחלטתי להתקדם למקומות אחרים ולנסות סוגי ספורט.
זה לימד אותי לא להתקבע על דבר אחד, ואם משהו לא הולך לנו אפשר ללכת ולנסות דברים אחרים.
אין לנו סיבה להוריד את הראש בגלל שמשהו לא הולך לנו, כל אחד טוב במשהו אחר."
שמענו שיש לך בן זוג, מה הוא חושב על האימונים שלך?
"כן הוא איתי ביחידה. הוא מאוד תומך ורואה מה אני חווה בשגרת האימונים שלי. הוא לא כל כך אוהב את הרמת המשקולות ספציפית אבל הוא מאוד תומך בהצלחה שלי."
איך את מצליחה לשלב בין השירות הצבאי והתזונה של אלופת הארץ בהרמת משקולות?
"זה מאוד מאוד קשה, המאמן שלי קונה ומביא לי אוכל לבסיס, יש לי אספקה שלי.
באימון מחכה לי אוכל לפי התפריט שלי. אבל זה מאוד מעייף לצאת לפעילויות ולתפקד ולשמור על השגרה הזו של תזונה.
אבל למי זה הכי קשה? בעיקר קשה למאמן שעושה מעל ומעבר כדי להביא אותי להצלחה.
אז נכון, זה מאוד לא פשוט אבל רציתי לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה וליהנות מהעולם הצבאי ומעולם האימונים
ואני נאבקת על זה יומיום, מקריבה את מה שצריך להקריב ומצליחה לשלב."
האם את מקבלת תמיכה מהסביבה הצבאית שלך למה שאת עושה?
"מקבלים ותומכים בי, אכפת להם מאוד מההצלחה שלי ולא הולכים איתי ראש בראש."
עולם הכושר והמשקולות נראה מבחוץ עולם גברי, איך זה להיות אישה במסגרת כזו?
"חייבת לומר שאין קשר לגבריות, המקצוע הזה הוא מדהים ואני יוצאת מסופקת בכל אימון ותחרות.
יש אנשים שרואים את זה ככה אבל זה ספורט ומקצוע לכל דבר, זה שאני מרימה משקולות לא אומר שאני
מלאה בשרירים, אני כן בחורה חזקה אבל המון מההצלחה מגיעה מטכניקה נכונה, אני בחורה דיי קטנה ורזה ועדין אלופת הארץ, לא כל בחורה שמרימה משקולות צריכה לחשוש ממראה גברי.
עולם הרמת המשקולות יודע לקבל את הבנות כמו הגברים ולא מרגישים הבדל, יש המון תמיכה בנשים בעולם הזה ועידוד להצלחה שלהן."
מה גורם לך להיות כל כך מרוצה משילוב העולם הצבאי ועולם הספורט התחרותי?
"הכי כיף לי פה בכל הסיפור הזה שיש לי באמת זמן לחברים בערב והמערכת הצבאית מאפשרת לי את החופש שלא היה לי לפני בערבים, ומספקת לי את המעטפת המתאימה לחיי שגרה מחוץ לעולם האימונים.
אני מקבלת את כל התמיכה שאני צריכה, נותנת מעצמי בצבא ומקבלת בחזרה גם בזמן האימון וגם בזמן שיש לי בין לבין לחיי חברה."
איפה את רואה את עצמך ביום השחרור?
"שאלה קשה אני ממש מתלבטת אם להמשיך עם הספורט כל החיים, כי בכל זאת אנחנו בישראל ומאוד קשה להתפתח פה בתחום מבחינה כלכלית.
ספורטאים אולימפיים לא באמת מצליחים להתקיים מעיסוק בספורט הזה בארץ וחבל.
אני רוצה או לצאת ולקחת את זה ברצינות וללכת ללמוד להיות מאמנת ולהתחרות או לעזוב הכל לטוס לדרום אמריקה ולחשב מסלול מחדש לגמרי."
מה את אוהבת לשמוע שאת מתאמנת?
"כלום, אני חייבת שקט מוחלט בלי שאף אחד ידבר לידי, אני והמאמן שלי ושקט באולם. כשאני באה להרים כולם יודעים שזה הזמן להיות בשקט."
מאיפה הגיע התשוקה לסיפור?
"הכל הגיע מסבא שלי, לקחו אותי בגיל 6 לאבחון וגילו שאני עם לקויות למידה ברמה גבוה.
רצו למצוא לי את התחום שאני כן אהיה חזקה בו, וסבא שלי עבר איתי חוג חוג עד שהוא אמר לי "בהתעמלות את נשארת".
תמך בי כלכלית ונפשית והיה שם בשבילי בכל תחרות ואימון. הוא המנטור שלי. אני מאחלת לכל אחד תמיכה כמו שקיבלתי מימנו."
איזה טיפ היית נותנת לקהל של וואן בודי?
"ספורט מקצועי יכול להשתלב בעוד דברים, אף פעם לא ללכת על דבר אחד, תמיד אפשר לשלב וליהנות מכל העולמות, אפשר להתמקד בעוד דברים וליהנות ולא להשתעמם מדבר אחד בלבד."
[contact-form-7 id="8697" title="Newsletter"]
